האם צפון אירלנד ברגרסיה לימים אפלים? פרופסור דוד ניומן בראיון לאתר הארץ על סוגיית הגבול בין צפון לדרום אירלנד

לקראת היישום של תכנית BREXIT, שהיא עזיבת בריטניה את האיחוד האירופאי, עלתה שוב לתודעה בעיית הגבול שבין צפן ודרום אירלנד. כידוע, כחלק מתהליך השלום  באירלנד (הסכם יום ששי הטוב) וברוח של גבולות פתוחים בין כל מדינות החברות באיחוד, הגבול נפתח לפני כמעט שני עשורים, והמעבר מצד אחד לשני הפך בעקבות ההסכם לחופשי לחלוטין – זאת על אף שעל הנייר מדובר במעבר בין שתי מדינות.

הסיבה לחשש נעוצה בעובדה שממשלת בריטניה חוששת מזרימת מהגרים ומוצרים בלתי מבוקר וללא מכס דרך הגבול הפתוח לצפון אירלנד ומשם לשאר בריטניה. על כן בריטניה מבקשת לסגור את הגבול מחדש.

לעומת זאת, האוכלוסייה בשני צידי האי מתנגדת בחריפות להקמת הגבול מחדש – ובצדק. שני הצדדים טוענים שצעד כזה עשוי לפגוע באופן משמעותי ביותר  יפגע בניסיונות ההתקרבות הפוליטיים ושיתוף הפעולה שנרקם בעמל רב בשנים האחרונות בין שני הצדדים בלא מעט תחומים ועולמות תוכן עשוי להיפגע קשות.

ניכר כי ממשלת בריטניה מאוד מתקשה למצוא פתרונות חלופיים, היכולים לשמור על האינטרסים הכלכליים של בריטניה מחד, ושמירה על השקט הפוליטי מאידך.

השינויים שעשויים להתרחש בסטטוס הגבול כתוצאה מאירועים פוליטיים

בעקבות המשבר, פרופסור דוד ניומן, מי שהיה דיקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מומחה בגאוגרפיה פוליטית ובגאופוליטיקה, עם דגש מיוחד על חקר גבולות, התראיין לאתר הארץ וניתח את הנושא לעומק. לדבריו של דוד ניומן, ישנה דינמיקה של גבולות ועשויים להתרחש שינויים לא צפויים בשנוי סטטוס הגבול כתוצאה מאירועים פוליטיים.

פרופ' דיוויד ניומן: "לכולם ברור – סגירת הגבול בבריטניה היא צעד שלילי"

פרופסור דוד ניומן מסביר כי יש דיון לגבי סגירת הגבול בין צפון ודרום אירלנד, לאחר שבריטניה תצא מאיחוד האירופי, למרות שזה חלק אינטגרלי בתהליך השלום שהחל פני יותר מעשרים שנה, ותורם ליציבות בין שני חלקי האי.

לעומת זאת, אפילו הגבול הסגור ביותר בעולם – בין צפון ודרום קוריאה נפתח, ולו חלקית ביותר, לאפשר את המפגש ההיסטורי בין מנהיגי שני חלקי קוריאה ואי אפשר לדעת מה יביא הדבר לאורך הגבול במהלך השנים הבאות אם אכן יתממשו (במובן חיובי) היחסים בין הצפון והדרום.

בשני המקרים, אירלנד וקוריאה, מדובר על גבול שהפריד (או שמפריד) בין עם אחד – בדיוק כמו שהיה בין מזרח למערב גרמניה למשך שלושה עשורים, וכמו שהיה ונשאר, בין פלסטינים בשני צידי הקו הירוק מאז 1948. הדברים מצביעם על היות הגבול תוצר מלאכותי, מעשה ידי אדם וממשלות, שניתן לתחום, לפתוח או לסגור את הגבול בהתאם לאירועים פוליטיים ועל ידי כך לשנות בין רגע  את המעמד והאזרחות של תושבים משני צידיו.

הגבול של צפון אירלנד בימים חיוביים יותר:

פרופ' דיוויד ניומן דיבר על תחנת הרכבת החדשה בירושלים ב-The Pulse

האם בקרוב נוכל להגיע באמצעות רכבת עד לכותל המערבי בירושלים? על פי התכנית של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, התשובה היא כן. כ"ץ מנסה לקדם הקמת קו חדש בירושלים, שיעצור באחד מהאתרים החשובים במדינת ישראל, הנמצא בעיר העתיקה.

אלא שלא מעט בעיות צפויות בעת הקמת הקו, כך טוען פרופ' דיוויד ניומן, העוסק בחקר הגאוגרפיה הפוליטית והגאופוליטיקה, עם דגש ייחודי על חקר הגבולות, בראיון שהעניק בנושא לאתר The Pulse: "אם כבר, תחנת רכבת זו צריכה לשרת את כל המקומות הקדושים, כולל מסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר, ולא רק את הכותל. בכל אופן, אם הולכים על מהלך שכזה, עדיף לבצע את העבודות עמוק מתחת לאדמה ולא בשטח פתוח, כדי שהמרקם הבנוי של העיר העתיקה לא ייפגע וכך גם לא השרידים הארכיאולוגיים. האם מבחינה הנדסאית זה אפשרי? המומחים יגידו".

בנוסף, על פי התכנית של השר כ"ץ, תחנת הרכבת תיקרא על שמו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "למה לא לקרוא לתחנה 'תחנת הכותל' או תחנת "המקומות הקדושים"? אין שום צורך בשם אחר, בוודאי לא דונלד טראמפ. מדובר על החלק המגוחך ביותר בהצעה של השר כ"ץ", הוסיף פרופ' דיוויד ניומן.

הראיון המלא עם פרופ' דיוויד ניומן – באתר The Pulse