פרופסור דוד ניומן: "ביקורו של הנסיך וויליאם מרגש לא מעט אנשים בישראל"

הנסיך וויליאם, הידוע גם בתור הדוכס מקיימברידג', נוחת היום בישראל. הביקור המדובר יהיה מרגש במיוחד, היות והוא יהיה הביקור הרשמי הראשון של נציג מהמלוכה הבריטית בישראל. הנסיך צ'רלס הגיע לבקר בישראל פעמיים, אך במסגרת ביקור פרטי ב-1995 כאשר הגיע להלוויתו של יצחק רבין, וב-2016, כאשר הגיע לישראל להלוויתו של שמעון פרס.

זהו יהיה ביקורו הראשון של הנסיך וויליאם במזרח התיכון, והוא מגיע ללא רעייתו קייט מידלטון, שילדה את ילדם השלישי לפני כ-3 חודשים, וצפויה להישאר עם ילדיהם באנגליה.

פרופ' דיוויד (דוד) ניומן, יליד האי הבריטי אשר זכה בתואר יוקרתי על תרומתו החיונית לחיזוק הקשרים בתחומי המדע והאקדמיה בין בריטניה לישראל (OBE), ומי שכיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, מציין כי "זהו ביקור סמלי, אך בעל משמעות פוליטית. לא יהיו חתימות על הסכמי שיתוף פעולה – זה אינו מתפקידיו של מבקר מבית המלוכה – אבל זה יכול לסלול את הדרך לשיחות בתחומי חיים רבים – לא רק מול ישראל אבל גם מול ירדן והרשות הפלשתינאית" – שגם בהם הנסיך מבקר כחלק מהביקור.

פרופסור דיוויד (דוד) ניומן מקבל את תואר ה-OBE היוקרתי מהנסיכה אן

פרופ' ניומן מכיר היטב את שתי המדינות והיחסים ביניהן. בשנה שחלפה ניומן נבחר כאחד מ-70 הבריטים המובילים בישראל שעלו ארצה והשפיעו על החיים בישראל – בעיקר בתחום המדע והאקדמיה. בחזרתו מהשבתון בכוונת פרופ' ניומן ללמד קורס על הפוליטיקה וההיסטוריה החברתית של בריטניה, והוא נחשב כאחד המומחים לבריטניה הנמצאים בישראל כיום.

הוא נזכר שכאשר שימש כפרשן פוליטי בטלוויזיה הישראלית בעת חתונת הנסיך לפני מספר שנים, הוא נדהם ממספר הישראלים שצפו באירוע והתעניינו במהלכי החיים של בריטניה בכלל, ושל משפחת המלוכה בפרט.

מבחינת לוחות הזמנים של ביקור הנסיך, ביום שלישי הביקור ייפתח הנסיך יפתח בסיור במוזיאון יד ושם, במהלכו הוא ייפגש עם ניצולי שואה, יניח זר באוהל יזכור ויחתום על ספר האורחים. בתום הסיור הנסיך הבריטי ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין.

מייד כשיסתיים סבב הפגישות הרשמיות, הנסיך ייסע לאירוע של ארגון "שער שוויון" ומרכז פרס לשלום וחדשנות ביפו, שבו ייערך משחק כדורגל מיוחד בין ילדים ישראליים ופלסטינים. בהמשך צפוי להיפגש עם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ולהשתתף באירוע מיוחד שייערך לכבודו.

בסיומו של היום השני של הביקור יסתיים בקבלת פנים במעון השגריר הבריטי בישראל ומפגש עם חברות סטארט-אפ. הנסיך הביע את רצונו העז לפגוש באנשים צעירים ולשוחח עמם, מעבר למפגשים הרשמיים, הוא ציין במפורש שהוא אינו מעוניין לשבת בחדרי ישיבות, אלא לחוות את הארץ ואת יושביה, בדגש על מפגשים עם עשייה צעירה וטכנולוגיה.

הנסיך יחזור לתל אביב ביום רביעי, וישתתף באירוע המיועד למפגש תרבותי-חברתי עם צעירים במוזיאון בית העיר. בסיום האירוע, צפוי הנסיך לעשות את דרכו לרמאללה, לחלקו השני של הביקור המיועד למפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הביקור צפוי להסתיים ביום חמישי, כאשר ימריא חזרה ללונדון מנתב"ג.

"אומנם נאמר ונכתב רבות על הביקור", אומר פרופסור דוד ניומן, "שגריר בריטניה בישראל, דיוויד קורי, הבהיר בתחילת השבוע כי מטרת הביקור היא לחגוג את חוזקה של השותפות העכשווית בין בריטניה לישראל, אך העובדות בשטח הן שהביקור המלכותי לווה בסערה גדולה ולא פשוטה אשר העכירה את האווירה שניסה לבנות השגריר קורי".

בימים שלפני הביקור הממשל הבריטי קרא למזרח ירושלים "שטח פלסטיני כבוש" – אמירה בעייתית למדי לפני ביקור כה משמעותי, בתקופה בה ישנה רגישות פוליטית וביטחונית גדולה בכל הארץ ובמיוחד סביב נושא השגרירות בירושלים.

בתגובה לכך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ירושלים היא בירת ישראל לנצח נצחים", השגריר קורי ניסה להבהיר בתגובה לסערה הפוליטית המתהווה סביב הביקור כי "לא מדובר באמירה פוליטית, מכיוון שהנסיך וויליאם אינו דמות פוליטית".

פרופ' דיוויד ניומן מסכם: "על אף הסערה שהתעוררה בעקבות הכוונה לבקר "בעיר העתיקה הכבושה",  הביקור הוא חשוב ביותר מבחינה סמלית ופוליטית כאחד, ומהווה אמירה משמעותית ביחס לכוונותיה של בריטניה כלפי ישראל ולשיתוף הפעולה החשוב שיש בין שתי הארצות הללו. אין שום סיבה  כי נציג רשמי של בית המלוכה לא יגיע לביקור בישראל וטוב שזה קורה, בטח אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יכול לבקר בכותל המערבי ואף להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים".

פרופ' ניומן אומר כי היה שמח לו היה מתקיים  מפגש בין הנסיך לבין אחדים מעשרת אלפי היהודים מבריטניה שגרים בישראל. לעומת זאת הביקור מלווה במספר אישים בכירים מהקהילה היהודית באנגליה, ובכללם הרב הראשי אפרים מירביס, והרב הרפורמי הראשי לאורה ג'אנר (גיסתה של הסופר עמוס עוז).

נדמה שלביקור יש הרבה יותר משמעות עבור הקהילה היהודית באנגליה מאשר לאזרחי מדינת ישראל. בבתי הכנסת של בריטניה מקובל לומר תפילה לשלום המלכה ומשפחתה מדי שבת בשבתו, ואילו המלכה מארחת מדי פעם, את הרבנים הראשיים ומוודאת שיהיה  להם אוכל כשר בעת הביקור בארמון.

ניומן נזכר באירוע שהתרחש לפני כ-50  שנים כאשר הקהילה חגגה 100 שנים לארגון בתי הכנסת united synagogu. זו היתה הפעם הראשונה בה המלכה ובעלה, הנסיך פיליפ, נכחו באירוע של הקהילה היהודית.  באותו אירוע נבחרו מספר ילדים מכל תנועות הנוער היהודיות הציוניות למשמר כבוד עבור הזוג המלכותי, ולניומן יש את התמונה שבה הנסיך פיליפ מתחקר אותו על היותו אחד מהמשמר (בגיל 12).

ישנה חיבה מיוחדת בין יורש העצר, הנסיך צ'ארלס, לבין הרב הראשי הקודם, הלורד יונתן סאקס – שהוא עצמו חבר גם בבית הלורדים של ממשל בריטניה. צ'ארלס היה הדובר הראשי במסיבת הפרישה של סאקס, וגם נכח בהכתרת יורשו, הרב מירביס לפני שנים מעטות.

גם בתחום הפוליטי, קיימים יחסים מאד חיוביים בין הקהילה היהודית לבין ראשי הממשלה, ובעיקר עם ראש הממשלה תרזה מאי, על אף שעדיין ישנה אפשרות שייבחר ראש אופוזיציה, עויין לישראל, והוא ג'רמי קורבין בבחירות הבאות.

קורבין כבר הודיע שהוא יכיר מיד במדינה פלשתינאים באם יבחר, ולכן ביקורו הראשון של הנסיך בתקופה זאת מיועדת, בין היתר, להרגיע את הרוחות בקרב הקהילה החוששת מהתגברות האנטישמיות בבריטניה.

פרופסור דוד ניומן פותח את אירועי "Europe Day" באוניברסיטת בן גוריון

פרופסור דוד ניומן בנאום הפתיחה שפותח את אירועי ארועי "Europe Day", מודה למשתתפי הכנס, ומסביר מדוע כה חשוב לקדם את אירופה ולחנך אודות אירופה.

"אין ספק כי חשוב ביותר לקדם, ליזום, לארגן ולחנך אודות אירופה – לייצר שיתופי פעולה  בקרב סטודנטים, גם מבחינה אקדמית, אך גם זוהי סוג של משימה, שאומרת שאנו צריכים לשנות את הפרספקטיבה ואת הגישה של סטודנטים לגביי אירופה" –  מציין ומסביר בדבר פרופסור ניומן.

לצפייה בסרטון המלא אודות אירועי "Europe Day" באוניברסיטת בן גוריון 

פרופסור דוד ניומן בהרצאה על הגבולות בעידן של גלובליזציה ואיגוח

בהרצאתו מדבר פרופסור דוד ניומן על תפקידם וחשיבותם של גבולות בתקופה בה אנו חיים, ועל נושא הגבולות בעידן של גלובליזציה ואיגוח.

פרופסור ניומן אומר שישנה משמעות רבה לגבולות, ובמיוחד בימנו: "לגבולות ישנה חשיבות ותפקיד מרכזי במיוחד בהבנת התרבויות השונות ברחבי העולם. ישנם גבולות שנוצרו באופן מלאכותי והם מאותגרים ע"י גורמים כאלו ואחרים מדי יום. איש מאיתנו, גם לא אנשי מקצוע מומחים, לא יכול לחזות כיצד ישתנו הגבולות הללו ברחבי העולם, ומה מידת יציבותם, במיוחד באזורים כמו המזרח התיכון, בשנים העתידות לבוא".

לצפייה בהרצאתו המלאה בנושא גבולות של ד"ר דוד ניומן לחצו

 

צפו: פרופסור דוד ניומן על חשיבותו ותפקידו של תחום מדעי הרוח והחברה בישראל

פרופסור דוד ניומן,ראש מחלקה מהפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון,  מדבר בסרטון הבא על החשיבות של פקולטה זו בתוך המרחב באקדמיה, ובכלל על התחום ההטרוגני והחשוב של  מדעי הרוח, הנוגע בנושאים מן העולם עם דגש על ארץ ישראל.

"תחום מדעי הרוח והחברה הוא היוצא מן הכלל בעולם המדעים", אומר פרופסור דיוויד ניומן "בין אם מדובר בפקולטות אקדמיות ובין אם מדובר בתחום מחקרי. יש צורך בהבנת השוני המהותי באופן בו מתנהל עולם מדעי הרוח, בין אם מדובר בטקטיקות לימוד והרצאה שונות, או אם מדובר בפן האדמיניסטרטיבי של ניהול תחום מיוחד זה".

לצפייה בהרצאתו המלאה של פרופסור דוד ניומן

האם צפון אירלנד ברגרסיה לימים אפלים? פרופסור דוד ניומן בראיון לאתר הארץ על סוגיית הגבול בין צפון לדרום אירלנד

לקראת היישום של תכנית BREXIT, שהיא עזיבת בריטניה את האיחוד האירופאי, עלתה שוב לתודעה בעיית הגבול שבין צפן ודרום אירלנד. כידוע, כחלק מתהליך השלום  באירלנד (הסכם יום ששי הטוב) וברוח של גבולות פתוחים בין כל מדינות החברות באיחוד, הגבול נפתח לפני כמעט שני עשורים, והמעבר מצד אחד לשני הפך בעקבות ההסכם לחופשי לחלוטין – זאת על אף שעל הנייר מדובר במעבר בין שתי מדינות.

הסיבה לחשש נעוצה בעובדה שממשלת בריטניה חוששת מזרימת מהגרים ומוצרים בלתי מבוקר וללא מכס דרך הגבול הפתוח לצפון אירלנד ומשם לשאר בריטניה. על כן בריטניה מבקשת לסגור את הגבול מחדש.

לעומת זאת, האוכלוסייה בשני צידי האי מתנגדת בחריפות להקמת הגבול מחדש – ובצדק. שני הצדדים טוענים שצעד כזה עשוי לפגוע באופן משמעותי ביותר  יפגע בניסיונות ההתקרבות הפוליטיים ושיתוף הפעולה שנרקם בעמל רב בשנים האחרונות בין שני הצדדים בלא מעט תחומים ועולמות תוכן עשוי להיפגע קשות.

ניכר כי ממשלת בריטניה מאוד מתקשה למצוא פתרונות חלופיים, היכולים לשמור על האינטרסים הכלכליים של בריטניה מחד, ושמירה על השקט הפוליטי מאידך.

השינויים שעשויים להתרחש בסטטוס הגבול כתוצאה מאירועים פוליטיים

בעקבות המשבר, פרופסור דוד ניומן, מי שהיה דיקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מומחה בגאוגרפיה פוליטית ובגאופוליטיקה, עם דגש מיוחד על חקר גבולות, התראיין לאתר הארץ וניתח את הנושא לעומק. לדבריו של דוד ניומן, ישנה דינמיקה של גבולות ועשויים להתרחש שינויים לא צפויים בשנוי סטטוס הגבול כתוצאה מאירועים פוליטיים.

פרופ' דיוויד ניומן: "לכולם ברור – סגירת הגבול בבריטניה היא צעד שלילי"

פרופסור דוד ניומן מסביר כי יש דיון לגבי סגירת הגבול בין צפון ודרום אירלנד, לאחר שבריטניה תצא מאיחוד האירופי, למרות שזה חלק אינטגרלי בתהליך השלום שהחל פני יותר מעשרים שנה, ותורם ליציבות בין שני חלקי האי.

לעומת זאת, אפילו הגבול הסגור ביותר בעולם – בין צפון ודרום קוריאה נפתח, ולו חלקית ביותר, לאפשר את המפגש ההיסטורי בין מנהיגי שני חלקי קוריאה ואי אפשר לדעת מה יביא הדבר לאורך הגבול במהלך השנים הבאות אם אכן יתממשו (במובן חיובי) היחסים בין הצפון והדרום.

בשני המקרים, אירלנד וקוריאה, מדובר על גבול שהפריד (או שמפריד) בין עם אחד – בדיוק כמו שהיה בין מזרח למערב גרמניה למשך שלושה עשורים, וכמו שהיה ונשאר, בין פלסטינים בשני צידי הקו הירוק מאז 1948. הדברים מצביעם על היות הגבול תוצר מלאכותי, מעשה ידי אדם וממשלות, שניתן לתחום, לפתוח או לסגור את הגבול בהתאם לאירועים פוליטיים ועל ידי כך לשנות בין רגע  את המעמד והאזרחות של תושבים משני צידיו.

הגבול של צפון אירלנד בימים חיוביים יותר:

פרופסור דוד ניומן לוקח אתכם לסיור בלונדון – עיר ילדותו במסגרת פרויקט 1000 Londoners

פרופסור דוד ניומן מעיד על עצמו כאדם המוצא עניין רב בנושא של גבולות, הוא מתאר את אחד הדברים החביבים עליו – יציאה לסיורים רגליים ברחבי לונדון, בדגש על אתרים יהודיים..

פרופסור דוד ניומן מספר על ילדותו כבן של רב בקהילה יהודית. הוא מציין כי בין כתלי הבית הוא ומשפחתו חיו אורח חיים מאוד אורתודוקסי, ויחד עם זאת הם נחנו בהשקפת עולם מאוד ליברלית, ככל הנראה כתוצאה מן המארג האורבני הפלורליסטי שחיו בו באותה התקופה.

פרופסור דוד ניומן מעיד כי בתור ילד יהודי, הוא גדל במטרופולין רבגוני של יהודים, נוצרים, מוסלמים, ומשם אימץ את השקפות העולם שלו. במהלך הסיור באתרים השונים מנוף ילדותו דרכם הוא עובר, דוד ניומן מספר על המשמעות הייחודית של כל אחת מהנקודות עבורו וכיצד תרמו לעיצוב אישיותו, תחומי העניין, השקפות העולם והפרסונה המקצועית שלו.

ראיון עם פרופ' דיוויד ניומן לרגל 20 שנה לייסוד המחלקה לפוליטיקה וממשל

המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, תציין בפתיחת שנת הלימודים הקרובה 20 שנה להיווסדה על ידי פרופ' דיוויד (דוד) ניומן ושני חברי סגל בכירים בפקולטה למדעי הרוח והחברה – פרופ' רנה פוזננסקי ופרופ' לב גרינברג – שהיו מעורבים בהכנות שקדמו להקמת המחלקה, לרבות קבלת אישור המל"ג והקמתה בפועל.

להמשך קריאה

פרופ' דיוויד ניומן: "התחרות בין המכללות לאוניברסיטאות בארץ הפכה לתחרות על כסף"

אי שם באוקטובר 2013, קיבלו במערכת ההשכלה הגבוהה שתי הודעות: האחת משמחת, ואילו השנייה עצובה. ההודעה המשמחת נגעה לזכייתם בפרס נובל של אריה ורשל ומיכאל לויט, ואילו העצובה, על כך שבמערכת ההשכלה הגבוהה התבשרו על קיצוץ של 100 מיליון שקלים מתקציבי תוכנית ההבראה הרב־שנתית.

להמשך קריאה

פרופ' דיוויד ניומן: "לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל לא תהיה השפעה כלל"

הנכונות להחרים את ישראל בשל מדיניותה כלפי הפלסטינים קיימת כבר שנים רבות – כיום וגם לפני הרבה מאוד שנים. לפני למעלה מ-10 שנים, ארגון המרצים הבריטי, UCU, קרא לחבריו להחרים את המוסדות האקדמיים בישראל בשל "המדיניות הקשה של ישראל כלפי הפלסטינים", כך לטענת הארגון, שהוסיף: "יש לשקול את ההשלכות המוסריות של קשר עם מוסדות אקדמיים ישראלים".

דיון בנושא נערך בהשתתפות מאות, כשלא פחות מ-158 צירים הצביעו בעד החרם, זאת לעומת 99 שהתנגדו. פרופ' דיוויד ניומן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר היה באותן שנים בשבתון בלונדון וייצג את האוניברסיטאות הישראליות, סיפר ל-Ynet על הנעשה בכנס: "לא היה דבר אשר ריתק את המשתתפים בכנס, חוץ מביקורת כלפי מדינת ישראל. העובדה שהאגון היה אמור לעסק בענייני תעסוקה, קביעות ופנסיה, כמו כל ארגון עובדים, לא עניין אותם כלל או כלל".

פרופ' דיוויד ניומן המשיך: "הדיון היה סוער. להערכתי, היום, כמו אז, לקריאות לחרם לא תהיה השפעה כלל, בטח שלא מעשית. הרבה אוויר חם וכותרות בעיתון, אבל מעשי החרמה שיש בהם משמעות – כמעט ואין.  להיפך – במהלך העשור שחלף, וחרף כל הקריאות לחרם, מספר הפרוייקטים המדעיים המשותפים בין מוסדות וחוקרים בריטים וישראלים רק עלה, הודות למצוינות האקדמית של החוקרים בשתי המדינות".

UCU – ארגון המאגד את ההתאחדות הלאומית של מורי ההשכלה הגבוהה בבריטניה (NATFHA) וכן את האיגוד המקצועי של אנשי האקדמיה בבריטניה (AUT). מדובר על ארגון המרצים והאקדמאים הגדול בממלכה, שנוסד מאיחוד שני הארגונים לפני כשנה.

יש לציין שהרצון להטיל חרם על ישראל עוד ב-2007, היה הרביעי במספר בארבע שנים, בקרב ארגוני מרצים בריטיים. קדם לכך ניסיון של משלחת אקדמאים ישראלית, שהגיע לבריטניה כדי לנסות ולשכנע את בכירי אותו ארגון בריטי, לבטל את החרם. במהלך הדיון שנערך בבריטניה לפני שנערך הדיון בארץ, אשר התקיים באוניברסיטת ברייטון, אחד המרצים שקרא להחרים את ישראל טען כי "מדינת ישראל מבצעת פשעים מחרידים בשטחים הכבושים".

בתגובה לדבריו של אותו מרצה, טענו מרצים ישראלים כי אותו ארגון בריטי שפועל למען החרמת מוסדות אקדמיים ישראלים, מתייחס לסכסוך בין הישראלים והפלסטינים בצורה חד צדדית. בכל הנודע לישראל, חלק מהאוניברסיטאות באנגליה כבר לא מהוות מרחבים בטוחים לסטודנטים בעיקר אלו הרוצים לקיים דיונים מאוזנים בנושא. רק בשבוע האחרון, קבוצת סטודנטים קולנית ניסתה להפריע להרצאה של סגן השר לשעבר דן מרידור, אבל ללא הצלחה.

פרופ' דיוויד ניומן דיבר על תחנת הרכבת החדשה בירושלים ב-The Pulse

האם בקרוב נוכל להגיע באמצעות רכבת עד לכותל המערבי בירושלים? על פי התכנית של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, התשובה היא כן. כ"ץ מנסה לקדם הקמת קו חדש בירושלים, שיעצור באחד מהאתרים החשובים במדינת ישראל, הנמצא בעיר העתיקה.

אלא שלא מעט בעיות צפויות בעת הקמת הקו, כך טוען פרופ' דיוויד ניומן, העוסק בחקר הגאוגרפיה הפוליטית והגאופוליטיקה, עם דגש ייחודי על חקר הגבולות, בראיון שהעניק בנושא לאתר The Pulse: "אם כבר, תחנת רכבת זו צריכה לשרת את כל המקומות הקדושים, כולל מסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר, ולא רק את הכותל. בכל אופן, אם הולכים על מהלך שכזה, עדיף לבצע את העבודות עמוק מתחת לאדמה ולא בשטח פתוח, כדי שהמרקם הבנוי של העיר העתיקה לא ייפגע וכך גם לא השרידים הארכיאולוגיים. האם מבחינה הנדסאית זה אפשרי? המומחים יגידו".

בנוסף, על פי התכנית של השר כ"ץ, תחנת הרכבת תיקרא על שמו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "למה לא לקרוא לתחנה 'תחנת הכותל' או תחנת "המקומות הקדושים"? אין שום צורך בשם אחר, בוודאי לא דונלד טראמפ. מדובר על החלק המגוחך ביותר בהצעה של השר כ"ץ", הוסיף פרופ' דיוויד ניומן.

הראיון המלא עם פרופ' דיוויד ניומן – באתר The Pulse